פסיפס בבית הכנסת העתיק- בית אלפא

בית הכנסת בבית אלפא הוא אתר ארכיאולוגי, ובו נמצאים שרידים של בית כנסת מהמאה השישית לספירה.

השרידים התגלו במקרה, בשנת 1928 בעת חפירת תעלה להובלת מים. בית הכנסת לא נמצא במקום בו יש הוכחות לקיום יישוב יהודי, ולכן הוא נקרא על שם הקיבוץ השכן בית אלפא.

בשנת 1929 החלה חפירה ארכיאולוגית בראשותו של אלעזר ליפא סוקניק מהאוניברסיטה העברית, שנמשכה שבעה שבועות. בתום החפירות התכנון היה להקים מבנה שישמר את הפסיפס, אולם לדרישת הציבור הפסיפס נשאר פתוח, וחברי הקיבוץ התנדבו לשמור עליו ולאפשר ביקורים.

הפסיפס:

חלק אחד של הפסיפס הוא שתי הקדשות. באחת מוזכרים שמות היוצרים: חנינא ומריאנוס, ובשניה מוזכרים שמות התורמים והתאריך. 

בחלק השני מתוארת עקידת יצחק. בחלק נוסף מתואר האל הליוס במרכבה ומעליו השמש, הירח והכוכבים. במעגל המקיף את הליוס מתוארים חודשי השנה, ובפינות ארבע העונות. 

בחלק נוסף, במיקום הקרוב לארון הקודש מתואר ארון קודש, מצדדיו מנורות, אריות, לולב, אתרוג ושופרות.

 תיאור ארון הקודש

 הליוס וגלגל המזלות

תיאור עקדת יצחק

בסרטון המצורף תוכלו לצפות בפסיפס כולו

מדהים לראות עבודת אומנות ששרדה מהמאה השישית לספירה, ונמצאת במקום בו אנו יכולים לבקר ולחזות בה. מעבר לכך שהפסיפס הוא יצירת אומנות מרהיבה, הוא גם עדות לקיום חיים יהודיים באיזור, והוא יכול ללמד אותנו על הקהילה היהודית ועל התמורות באומנות היהודית באותה התקופה. 

פסיפסים עתיקים התגלו בטורקיה

לאחרונה התגלה בעיר הקדומה זאוגמה פסיפס בן 2,200 שנים.
העיר זאוגמה היא עיר עתיקה הנמצאת בטורקיה. העיר נוסדה בשנת 300 לפני הספירה על ידי אחד מהגנרלים של אלכסנדר מוקדון, ומנתה כ80,000 תושבים. העיר ידועה בשל המבנים הארכיטקטונים הקדומים שלה, המספקים הצצה לחיים בתקופות ההלניסטיות והרומניות, וכמובן בשל הפסיפסים המרהיבים שנמצאו בה.

הפסיפסים שנמצאו לאחרונה בעיר, עשויים זכוכית צבעונית, והם מוטבעים ברצפה כציורים מרהיבים. הפסיפסים נמצאו על ידי צוותי של הפרופסור קוטלאמס גורקי מאוניברסיטת אנקרה. הפרופסור סיפר כי המשימה העיקרית כרגע, היא לשמור על שלמות הפסיפסים ולהמשיך לשמר אותם, על ידי הקמת גג קבוע. כמוכן יש לשחזר חלקים שנהרסו עם השנים.

משערים כי בעיר העתיקה זאוגמה יש כ2000-3000 בתים, כש25 מהם נמצאים מתחת לפני המים.

מעניין לראות כי עם השנים פסיפסים עתיקים מתגלים, ומספקים לנו הצצה לחיי האומנות והתרבות העתיקים של קהילות ואימפריות שונות מרחבי העולם.

אנו באילון מוזאיקה, מייצרים אמנות עם ניחוח של מסורת, רפליקות בעלות חשיבות היסטורית, לצד אמנות מודרנית עכשווית בטכניקה מרשימה במיוחד. אנו שואבים השראה מהעבר ומיישמים אותן בהווה. אתם מוזמנים לאתר שלנו על מנת לראות יצירות עתיקות לצד יצירות חדשות ומודרניות. 

פסיפסים- אז והיום

האמנות של יצירת פסיפסים ושיבוץ אבני פסיפס, מוכרת לנו כבר מאות שנים. הרבה מאד יצירות אמנות יהודיות קשורות בפסיפסים, וניתן לראותםם בבתי כנסת עתיקים, במוסדות יהודיים ובמקומות רבים נוספים שנשתמרו עד היום. גם כיום, מדובר באמנות שלא נס ליחה, ומבנים ציבוריים רבים מתהדרים בפסיפסים אמנותיים, לרוב באווירה יהודית ייחודית, אשר שואבת השראה מן המקורות היהודיים שלנו.

שיבוץ אבני פסיפס – בעבר

בעבר, יצירות האמנות של הפסיפס שמשו כחלק מן הבניה האמנותית. לא נדיר היה למצוא רצפות פסיפס, קירות שלמים משובצים בפסיפס ועוד. למעשה, יצירות פסיפס היו כרוכות בעבודה רבה מאד, שארכה לעיתים קרובות שבועות ארוכים. 

האמן אשר יצר את הפסיפסים היה מתכנן את התמונה שתופיע בפסיפס. על פי התמונה המתוכננת, יצרו וסיתתו אבני פסיפס קטנות בצבעים המתאימים ובגודל המתאים. את האבנים הללו שיבצו על גבי תשתית של אבנים ועפר מהודק, שעליו שפכו טיט לח – ליצירה של רצפת פסיפס. 

בהמשך החלו ליצור גם פסיפסים על יריעות בד, כאשר התמונה צוירה על הבד, ואבני הפסיפס הודבקו עליה בעזרת שרף או דבק מיוחד.

 פסיפס מתוך בית הכנסת העתיק בבית אלפא

פסיפס מתוך בית הכנסת העתיק בעזה 

 פסיפס מתוך בית הכנסת העתיק בציפורי

כתובת מתוך פסיפס שנמצא בבית הכנסת בישוב רחוב

פסיפסים בימינו

כיום, התפתחו שיטות מתקדמות רבות ליצירה של פסיפסים. השיטות השונות מאפשרות יצירה של מגוון דוגמאות מרהיבות, שילובים של סוגים שונים של אבני פסיפס, ויצירה של תמונות, אריחים, קירות ורצפות העשויים מאבני פסיפס ייחודיות. הטכניקות השונות המתפתחות מעת לעת מהוות בסיס איתן ליצירה של פסיפסים יפהפיים ומעוררי השראה, אשר משתלבים היטב בכל מבנה, מוסד ובית.

באתר שלנו תוכלו לראות עוד פסיפסים רבים מהעבר, שחזורים, והשלמות של פסיפסים עתיקים.

סיפורה של יוצרת

פגשנו את רחל, ממייסדות הקיבוץ ומהעובדות הותיקות במפעל. רחל חלקה עימנו את זכרונותיה משנותיו הראשונות של המפעל, וסיפרה לנו על אהבתה ליצירה. 

״הורי עלו בשלהי שנות ה 30 לארץ, ואני נולדתי בקיבוץ איל. את שנות לימודי העברתי במסגרת חינוכית מחוץ לקיבוץ. מגיל קטן אהבתי אומנות ויצירה: מאוד אהבתי לנגן, ולמדתי נגינה בפסנתר, חליל וחלילית.

במשך שנים רבות טיפלתי בתינוקות הקיבוץ בבית התינוקות, ועסקתי בחינוך וגיבוש תפיסת החינוך בקיבוץ. כעבור שנים העבודה החלה להקשות עלי וחיפשתי מקור תעסוקה אחר. בשנת 1985 קיבלתי הצעה ממנהלת המפעל דאז להצטרף לעבודה.

מהרגע בו התחלתי לעבוד במפעל התאהבתי ביצירת הפסיפס. הרגשתי שהאבנים הן כל יכולות; הן לא בוכות, הן לא דורשות. העבודה היתה פחות תובענית מהעבודה בבית הילדים והיא סיפקה את הצד היצירתי שבי. אהבתי את הנחת שבעבודה עם האבנים, את ההתמסרות של האבן והתאמתה ליצירה הגדולה. 

רבות מהיצירות שלי באותה התקופה  היו כתיבת אותיות לברכות, וכתובים מן התנ״ך לפסיפס שיועד לבית הכנסת ׳אור תורה׳ בעכו .  

בתחילת עבודתי (ולעיתים עד היום) מחשבתי מוקדשת רבות לתהיות לגבי עבודתי. כיצד לחתוך את האבן שתתאים ביותר ליצירה עליה אני עובדת כעת? אני חושבת ללא הפסקה על שיטות וטכניקות לייצור הפסיפס מנקודת מבט אומנותית ומקצועית. אחרי הרבה שנים במקצוע, הפסיפס מלוה אותי במחשבותי...

בשלהי שנות ה 60 העבודה במפעל השתנתה. החלו לייצר פסיפסים המשלבים מתכת ואבן: חנוכיות , מחזיקי ספרים , עמודי ברזל משולבים פסיפס. התפיסה הטכנית היתה עבודת הדבקה בשיטה ייחודית: מחברין את חלקי הפסיפס במפעל, ולאחר מכן מתקינים אותו בשטח.אחת היצירות שאני שומרת לה מקום חם בליבי היא יצירת עץ הזית בירושלים. בפסיפס זה השתמשנו בפעם הראשונה באבן מקיבוץ שדות ים- אבן קיסר. מאז החלו להגיע למפעל אבנים בצבעים עזים: ירוק זית, ירוק תמנע… אבנים בצבעים מרהיבים שהפרו את דמיונינו והכניסו משב רוח רענן לעבודות הפסיפס. בניגוד להיום, אז היה באפשרותנו לאסוף אבנים וסלעים גולמיים- ומהם לחתוך את אבני הפסיפס בהן השתמשנו.

סיפורו של מפעל

קיבוץ אילון הנמצא בגליל המערבי הוקם בשנת 1939, במסגרת יישובי חומה ומגדל. במשך השנים חשבו התושבים כיצד לספק עבודה ותעסוקה לותיקי הקיבוץ על מנת שלא יעבדו בעבודת כפיים קשה. כך עלה הרעיון להקים מפעל לייצור פסיפס. בשנות ה60 נרכשו מכונות ניסור אבן- וכך החל מפעל הפסיפס בקיבוץ אילון לרקום עור וגידים.

ההתחלה הייתה מסורבלת, ולקח זמן עד שעובדי המפעל מצאו את הדרך הטובה ביותר לייצר את הפסיפס. 

הרב עובדיה בביקור במפעל

בתחילת הדרך המפעל מנה צוות עובדים קטן, אשר חשב כיצד לקדם את המפעל.  הם נפגשו עם אדריכלים מובילים בארץ והציעו להם שילוב פסיפסים בפרויקטים. אמני הפסיפס החלו להתמחות ברפליקות (העתקים) של פסיפסים מבתי כנסת עתיקים שנמצאו בחפירות בארץ ישראל,משם המשיכו ליצור פסיפסים נוספים. יום אחד, נכנס פרופסור מירושלים ורכש את אחת הרפליקות. אז עובדי המפעל הרגישו שהם בדרך הנכונה ומשם המשיכו לרפליקות נוספות. 

 מייסדי אילון מוזאיקה- דוידזון, מוציק וקלמן עובדים על פסיפס גלגל המזלות

במהלך שנות ה60 , ציון בעדש- גבאי בית הכנסת ׳אור תורה׳ בעכו, גילה את מיומנות אמני אילון מוזאיקה, והחל בפרויקט לעיטור בית הכנסת שנמשך עד היום,  כחלק מתכנית רבת שנים שרקם על מנת לשחזר את בית הכנסת בעיר ילדותו בטוניס. 

מאז, החלו למפעל לקבל הזמנות לעבודות מגוונות ומעניינות. העובדים התמקצעו, שיטות העבודה השתכללו. בקיבוץ הוקם אולם תצוגה מרהיב ויפה, אשר מטיילים מהארץ ומהעולם הגיעו אליו על מנת להתרשם מהעבודות הייחודיות. כך החל המפעל לפרוש כנפיים ושמו יצא למרחוק.

יצחק נבון בביקור במפעל

בסוף שנות ה60 פנו בבקשה ליצור פסיפס באולם המרכזי בבית הנשיא, הפרויקט היה ייחודי ומרגש, ורבים מעובדי המפעל נרתמו לעשיה של פסיפס ענק זה המעטר עד היום את רצפת האולם המרכזי בבית הנשיא. 

המפעל הוזמן ליצור את רצפת הפסיפס במשכן  נשיאי ישראל בירושלים, קישט נציגויות דיפלומטיות של ישראל בחו"ל, בתי כנסת ברחבי הארץ והעולם, בתי מלון ובתים פרטיים.

הזמנו את זוהר אופיר לספר לנו זיכרונות משנותיו הראשונות בקיבוץ ובמפעל. זוהר הגיע לקיבוץ אילון בשנת 1971 בעקבות אשתו, והיה מנהל ייצור במפעל. הוא מספר שמאז שהוא זוכר את עצמו, היתה לו משיכה לאומנות וליצירה. זוהר עבד במפעל מאז 1978, ומזה שנים רבות הוא מדריך טיולים בעקבות פסיפסים עתיקים. 

״אני זוכר שמהנדס איטלקי  הזמין פסיפס מאיטליה  ל כנסיה המעוצבת בצורת מתומן לזכר שמונת פסוקי "אשרי" הפותחים את הדרשה שנשא ישו  בפני מאמיניו - ומכאן שם הכנסייה ׳הר האושר׳.  כשנציגי הכנסייה הגיעו, הייתה באמתחתם בקשה שדרשה מאיתנו עבודה מדויקת לעין שיעור: הם ביקשו להחליף כתובת פסיפס באיטלקית שהוקדשה למוסליני לכתובת אחרת, ובלי שתורגש ההחלפה על הפסיפס".  

עבדנו קשה מאוד על החלפת הכתובות, אבל העבודה השתלמה: עד היום כשאני מגיע עם קבוצות ושואל את המטיילים האם הם רואים שינוי, או משהו יוצא דופן בפסיפס- הם עונים שלא!

בית נשיאי ישראל

זוהר נזכר באיסוף האבנים ששימשו לעבודות הפסיפס: ״אחת לחצי שנה יצאה משאית עם כמה חברים עליה. היה לנו מסלול ידוע לאיסוף האבנים. בכל איסוף אספנו מלאי גדול על מנת שיספיק לעבודות רבות. כל האבנים שלנו נמצאו בארץ ישראל. אספנו גרניט מהרי אילת,  אבנים חומות ומיוחדות ממצפה רמון, אבן ירוקה מתמנע, בזלת שחורה מהגולן. אלה היו ימים מיוחדים מאוד״.

מאז ועד היום אבנים רבות נוסרו, עוצבו והודבקו במפעל ויוצרו בו עבודות שמפארות בתי כנסת רבים בארץ והעולם, פסיפס במשכן הכנסת, מלון הרודס באילת ,מלון החוף בחיפה, בית הנשיא,  גני יהושע בתל אביב ובתים פרטיים רבים.

באתר שלנו תוכלו לקרוא בהרחבה אודותינו, אודות החומרים בהם אנו משתמשים, ולראות תמונות נוספות מהעבודות המיוצרות במפעל.

ברוכים הבאים לבלוג החדש של אילון מוזאיקה

שלום לכם, וברוכים הבאים לבלוג החדש שלנו !

פתחנו את הבלוג מתוך רצון לשתף עם העולם את ההשראות, העבודות והאהבה שלנו לאמנות המוזאיקה.

לפני שנתחיל- קצת אודותינו: מי אנחנו, מה אנחנו עושים, ומה זה בכלל מוזאיקה??

מאז 1959 שנה אנחנו באילון מוזאיקה מייצרים עבודות פסיפס אומנותי מרהיבות ואיכותיות, בעבודת יד ע"י קבוצת אומניות מיוחדות.

דרך אומנות קדומה וייחודית זו, אנו מצליחים לשחזר מוטיבים קלאסיים ומורכבים, לצד עיצובים מודרניים וחדשניים.

כל אבן מאבני הפסיפס נחתכת באופן ידני ומונחת תוך שמירה על הגוון, המרקם והעומק שלה. אלה הופכים כל עבודה שלנו ליצירה המושקעת בה מחשבה, תכנון, עבודת יד ואהבה.

מוזאיקה היא יצירת אומנות המורכבת מפיסות אבנים המודבקות זו לצד זו, ויוצרות תמונה מלאה ומרהיבה. אני משתמשים בעיקר באבנם מארץ ישראל ובאבנים טבעיות.

הפסיפס הוא אומנות שמקורה בימי קדם- פסיפסים קדומים נמצאו בארץ ישראל, ומעידים על חיי קהילה ותרבות ענפים עוד מהמאה השביעית לספירה.

המפעל שלנו בעל אג'נדה חברתית ואקולוגית מובהקת: המפעל נמצא בקיבוץ אילון בגליל המערבי ומעסיק בעיקר את תושבי האיזור. אחוז גבוה מעובדות החברה מעובדות החברה הן נשים ואנו מקיימים פעילות התנדבותית ותרומה לקהילה.

בנוסף, יש למפעל מערך מחזור מים, אנו משתמשים בחומרים ממוחזרים ככל הניתן ומנהלים את המפעל תוך חשיבה על אחריות סביבתית פעילה.

בבלוג שלנו נשתף אתכם בעבודותינו, מתהליך היצירה, נספר על האמניות הייחודיות שלנו, וניתן השראה מפסיפסים מכל קצוות תבל.

Hello, and welcome to our new blog !

We have opened this blog out of the will to share with the world our inspiration work and love to the art of mosaics.

Before we begin a little information about who we are, what we do, and that is mosaic:

Since 1959 we at Eilon Mosaics make marvellous mosaic artistic work out of quality material by a unique group of art lovers.

Through this ancient unique art, we manage to reconstruct classic and complex motives along modern and revolutionary designs.

Each stone of the mosaic is hand cut and placed while taking into consideration the diversity texture and depth of each stone.  All this makes our work into art carefully planned with a lot of thought and love planed into it.

Our factory is society and ecology oriented. The factory is located in the periphery and supply jobs to the people in the north of Israel. We hire people with special needs. 95 percent of our work force is women. Our factory has extra-curricular activity with the local community and with 'Horashim' school. In addition the factory has a unique water recycling system. Out of concern for the world eco systems we try to use only recycled materials.

Here in our blog we will share with you bites and pieces from our working process. We will tell you about our unique work of art and try to inspire you from mosaic work all around the world  

פסיפס הכנסת - שילוב בין עבר להווה

כנסת ישראל התחדשה לאחרונה ביצירת פסיפס מקורית ומרהיבה  שעוצבה ונוצרה בעבודת יד על ידי אומניות אילון מוזאיקה, בשיתוף פעולה עיצובי עם האדריכל יורם פרידמן.

היצירה הותקנה בטרקלין האגף הבינלאומי החדש במשכן הכנסת. הפסיפס הייחודי כולל אוסף של העתקים- רפליקות מתוך פסיפסים עתיקים שנמצאו בישראל .

השאלה העיקרית שעמדה בפני האדריכל, כאשר ניגש לתכנן את האגף הבינלאומי של הכנסת-הייתה איך מחברים את בית הנבחרים שלנו אל ההיסטוריה של ארץ ישראל?

אחד האלמנטים הבולטים שנבחרו לסמל את הזיקה בין מדינת ישראל לשורשים ההיסטוריים של העם היהודי בארץ ישראל, הוא פסיפס ייחודי הכולל מוטיבים מפסיפסים עתיקים שנמצאו בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל.

האדריכל בחר לשלב בין ההווה לעבר, והפסיפס נראה כאילו התגלה רק עכשיו ונחשף מבין ההריסותֿ כך הוא יצר מראה אותנטי ושורשי לטרקלין האח"מים החדש.

בין המוטיבים המשובצים בפסיפס : המנורה של בית הכנסת נירים שבנגב, אלמנטים מפסיפס הציפורים בירושלים ועץ הרימון מפסיפס שנחשף בקיסריה. 

באתר שלנו תוכלו למצוא פרוייקטים רבים נוספים: מבני ציבור, בתי כנסת, בתים פרטיים ועוד...

Recently, VIP lounge of the Israeli Knesset, has been decorated by Elion Mosaics Art.

The designs, chosen by the architect Yoram Friedman, were composed of six medallion replicas found in Israeli historical sites.

The main question that the architecture was facing- was how to connect the Knesset to the history of the Israeli people?

He chose to make a unique mosaic that combines motives that was found in ancient mosaic from around the country. The mosaic that was created mix new and old, the past with the present. 

The main motives in the mosaic is the 'Menora' of Nirim synagogue, the birds mosaic from Jerusalem and the pomegranate tree mosaic the was found in Ceasarea.